אנסמבל 'גלויה': טלי זבילביץ ודנה הירש ליזר

 

אנסמבל 'גלויה' הוא פרי שיתוף פעולה הדוק של למעלה מעשור בין טלי זבילביץ ודנה הירש ליזר. במהלך השנים העלו השתיים באירועי אמנות שונים, כשחלק גדול מהעבודותיהן הן "site specific" ומתרחשות במרחב הציבורי. בימים אלו האנסמבל לוקח חלק בתכנית שהות אמן של פרויקט 'אתר'. כאן חברו השתיים לאמן הסאונד והיוצר הרב תחומי נבו בן כנען.

 

דנה הירש ליזר, חיה ויוצרת בתל אביב. היא רקדנית, אמנית אימפרוביזציה וכוריאוגרפית, בוגרת האקדמיה למחול ובוגרת דרמה תרפיה ממכללת תל חי. כבר עשרים שנה שדנה חוקרת אלתור כאמנות מופע וככלי להתפתחות אישית. 

טלי זבילביץ, פרפורמרית, כוריאוגראפית, רקדנית ומורה. חוקרת תנועה ואסטתיקה של יחסים, יוצרת אומנות בקו התפר ובחיבור בין המציאות והאומנות. בוגרת תואר שני תיאטרון ,MFA אוניברסיטת תל אביב. בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים. מלמדת קונטקט אימפרוביזציה ומורה ומטפלת בשיטת פלדנקרייז מזה 14 שנה.

בפרויקט שהות האמן 'אתר' חבר לאנסמבל "גלויה" נבו בן כנען, אמן סאונד ויוצר רב תחומי. 

יחד הם עוסקים בריקוד ופרפורמנס במרחב, שעוסק ביחסי הגומלין המורכבים של אדם וסביבתו. הם יוצרים בשפת האלתור ואמנות הרגע על כל גווניה: בריקוד, טקסט וסאונד כשהגוף הוא הכלי המוביל והיצירה עצמה.

 

אנסמבל גלויה. צילום: אלי כץ

 

אנסמבל גלויה. צילום: אלי כץ

 

 

למה דווקא אילתור? מה הוא מאפשר לכן ככלי אמנותי?

"המצב התודעתי הפרפורמטיבי חושף את הפן החייתי, האימפולסיבי, היצרי והיצירתי. תהליך העבודה שלנו כולל גם תרגול של פרקטיקות גוף סומטיות ומגע. את ההבעה ויכולות הפרפורמנס משכללים דרך  תנועה אותנטית, כתיבה אינטואיטיבית והרבה שעות טיסה באילתורים. עבודת האלתור נשענת על טכניקות של חלוצי הריקוד הפוסט מודרניסטי בארצות הברית, כמו אנה הלפרין, סטיב פקסטון וסימון פורטי.

 מהלך היצירה מבחינתנו הוא סינרגיה בין שלושה מרכיבים: קריאת אופיו של מקום ספציפי דרך הגוף, בחירת שפת הביטוי (תנועה, סאונד, טקסט) והתייחסות לאקטיביות הצופה – בחירת אופני יצירת קשר שונים עם הקהל". 

 

העבודות שלכן תלויות מקום ומשתנות כל הזמן איך זה בא לידי ביטוי באופי העבודות ובמסרים שלהן?

"אנחנו מאמינות שפוליטיקה של זהות לא ניתנת להפרדה מהפוליטיקה של מקום ושניהם קשורים האחד אל השני. יישום ההבנה מוביל אותנו לרדת מהבמה הרגילה ולהתחיל ליצור עבודות תלויות מקום. התחושה העצמית שלנו כרוכה בצורה עמוקה מהיכן אנחנו באים ואיפה אנחנו נמצאים. ברור שבכל מופע החוויה האסתטית תמיד מוטבעת בתוך המציאות החברתית אך במופע תלוי מקום המציאות החברתית, המשתקפת דרך האישית, היא בחזית היצירה, בולטת מעבר לטקסט הריקודי ודימוייו".

 

כאן ב'אתר' נחשפנו לשורה של עבודות ומיזמים שלכן ושל נבו בן-כנען. אתם לא נחים לרגע.

"נכון. בימים אלו אנחנו מתכוננים לאירוע פרפורמנס של שלושתינו בשם צמה. שבו אנחנו פותחים את שערי הסטודיו הזמני לקהל ומזמינות אותו לתמוך במרחב.היצירה תתרחש בחללים שונים במרחב המוזיאון ותיערך ב-13.9.

יזמנו ערבי אלתור sketch night, המפגישים פעם בשבועיים אמנים נוספים והיו פתוחים לקהל הרחב; נבו העביר סדנת קונטאקט ושירה בהנחייתו ובהנחיית אבנר מרים עמית; ואירחנו ג'אמים פתוחים לקהילת הקונטאקט אימפרוביזציה. 

"ב-10.9 נציג את היצירה פאסיב/ אגרסיב שנמצאת בהרצה מזה שנתיים ותותאם למרחב מוזיאון יפו בו מתקיים פרויקט 'אתר'. מדובר בעבודה שאנחנו גאות בה במיוחד. זו יצירת מחול שמדברת שפת אסתטיקה חייתית. משחק על הגבול הדק בין שלווה לבין יצריות בלתי מרוסנת, בין אהבה ללא גבולות לבין ניתוק רגשי. מפגש מעורר חושים של כל אחד עם הגבול שלו בין הפאסיבי לאגרסיבי. בחרנו אותה כיוון שאחרי שנים רבות של פרפורמנס ואלתור טוטאלי לקחנו את האתגר ליצור יצירה לקבוצה כאשר התוכן שלה ממצה שנים של מחקר ויצירה מתוך העצמי הנשי והתפקידים המורכבים של אמהות, זוגיות יחסי כוחות וחיבור בין האישי לחברתי. היצירה היא בתמיכת מפעל הפיס.