אטרקציות

בית הכנסת העתיק של עולי לוב

באירוע רב משתתפים (2017) נחנך ,לאחר ששוקם מן היסוד ועוצב מחדש, בית הכנסת העתיק של עולי לוב ביפו העתיקה שהוקם בשנת 1948. האירוע והשיקום נערכו ביוזמת תוכנית "ציוני דרך" שבאגף מורשת במשרד ירושלים ומורשת בשיתוף עם החברה לפיתוח יפו העתיקה, עמותת בית הכנסת לעולי לוב ומרכז מורשת יהודי לוב. האירוע התקיים במעמד ראש עיריית תל אביב -יפו, רון חולדאי, הרב הראשי לתל אביב-יפו, רב מאיר לאו, סגן שר האוצר, ח"כ יצחק כהן וראש אגף מורשת במשרד ראש הממשלה, ראובן פינסקי . בנוסף השתתפו באירוע מתפללי בית הכנסת אשר התרגשו מאד לראות כיצד חלומם לשקם את המבנה קרם עור וגידים.

שיפוץ בית הכנסת, שהינו בית הכנסת היחיד ביפו העתיקה, הוא למעשה אבן הפינה בפרויקט "מסע בעקבות עולי הרגל לארץ הקודש" של החברה לפיתוח יפו העתיקה ו תוכנית "ציוני דרך" שבאגף מורשת במשרד ירושלים ומורשת. "חאן זונאנה" היה ציון הדרך הראשון של העולים לרגל במאה ה-18, במסע הארוך מיפו לירושלים.

בשנת 2010 נעשו עבודות התכנון של בית הכנסת בהתנדבות כתרומה ע"י אדריכל יצחק ליפובצקי ליר (ליפו) ומיד לאחר מכן החברה לפיתוח יפו עשתה מאמץ רב לגיוס הכספים הדרושים לשיקום היסודי של בית הכנסת. גיוס הכספים נמשך למעלה משנתיים והתורמים העיקריים היו אתרי מורשת, עיריית תל אביב – יפו ובית הכנסת עצמו.

בשנת 2014 התחילו עבודות שיקום הבניין, שימורו ועיצובו מחדש.

אדירכל יצחק ליפובצקי הקנה למקום עיצוב מקורי המבוסס על מורשת יהדות לוב ועל מסורת הבניה ביפו העתיקה.

עיצוב מאופק, איכויות שיאריכו ימים ואווירת כבוד וקדושה.

במסגרת הפרויקט עבר הבניין שיקום ושימור נרחבים על מנת לשמש כבית כנסת לקהילת יוצאי לוב ביפו ובמקביל להוות אתר מורשת לאומי ואתר ביקור מרכזי ותיירותי ביפו העתיקה. השיפוץ ארך כ-3 שנים ותוכנן על ידי האדריכל יצחק ליר ליפוביצקי אשר הקנה למקום עיצוב מקורי המבוסס על מסורת הבניה ביפו העתיקה. במסגרת השיפוץ הופשט הבניין המקורי עד לשלד ובוצעו עבודות נרחבות ביותר של ייצוב, תמיכה, איטום ושימור.

כמו כן, הוחלפו כל מערכות הבניין, נחשפו קירות אבן עתיקים, שומרו שאריות המקווה העתיק, נעשה ריצוף מחדש ועוצבו ונבנו ארון קודש מכובד ובמה. ארון הקודש עוצב בתרומה ע"י הפסלים ורדה גבעוני ואילן גלבר, תושבי יפו העתיקה.

גלגולו של בית הכנסת:

יפו במאה ה-18 היתה עיירה קטנה, עם נמל קטן ומוזנח ועורף חקלאי דל. ביישוב ובסביבתו שררו אנרכיה ומצוקה, פיראטים פשטו עליו מהים ושודדי דרכים מהיבשה. במחצית המאה ה-18 ארגנה הקהילה היהודית החזקה והעשירה של איסטנבול מסלול מסודר של עליה לרגל לארץ הקודש ולירושלים. העולים לרגל שטו מאיסטנבול ליפו, ומשם בדרכים רגליות עלו לעיר הקודש. התחנה הראשונה במסלולם של העולים לרגל היתה "חאן זונאנה" אשר נבנה על ידי רבי יעקב זונאנה, גביר עשיר מאיסטנבול. כאן התאכסנו העולים לרגל, רחצו והיטהרו במקווה, נחו וצברו כוח להמשך הדרך הארוכה לירושלים.

החאן שהוקם במבנה האבן הגדול והיפה פעל כשלושים שנה, אך החמרה במצבם של היהודים בארץ ישראל גרמה לנטישתו והוא עבר לידיים ערביות, ושימש למגורים וכבית חרושת לייצור סבון. במשך שנים חשבו שהבית נהרס ומיקומו נשכח, אך הבית עומד על תילו ומשמש בית כנסת של יהדות לוב.

הגבאי הראשון של בית הכנסת, שאול מג'נזי, סיפר כי בשנת 1948, זמן מה לאחר שעלה לארץ מלוב עם בני משפחתו והתיישב ביפו, חיפש מקום לבית תפילה עבור בני עדתו. בחיפושיו פגש נזיר פרנציסקני זקן שסיפר לו על בית כנסת עתיק שהערבים הפכוהו לבית חרושת לסבון ומסר לידו את המפתח לבית. מג'נזי הכשיר חלק מהבית לבית כנסת וקהילתו מתפללת כאן מאז. במפלס התחתון של הבית מצויים בורות בנויים ומטויחים, ששימשו לתעשיית הסבון. יתכן ושימשו קודם לכן כמקוואות של האכסניה היהודית.

כתובת: סמטת מזל דגים 2