במבנה זה שכן, על פי מסורות נוצריות קדומות, ביתו של שמעון הבורסקאי – מעבד עורות יהודי שחי ביפו בתקופת הבית השני. המקום נחשב לאורך הדורות לאתר מקודש לנצרות, משום שעל פי המסורת שמעון אירח בביתו את פטרוס השליח, מגדולי הדמויות בראשית הנצרות, בעת מסעותיו בארץ ישראל.

נס טביתא – תחיית המתים ביפו

על פי ספר “מעשה השליחים” (ט’), התרחש בבית זה אחד הניסים המפורסמים בברית החדשה: פטרוס החיה את טביתא, אישה שנודעה בצדקתה ובמעשיה הטובים, במילים “טביתא קומי”. נס זה הוביל לעלייה משמעותית במספר המאמינים באזור והפך את יפו לאחד המרכזים הראשונים שבהם התגבשה הקהילה הנוצרית.

טביתא נחשבת עד ימינו לדמות קדושה המסמלת חסד, צדקה ועזרה לזולת, וזכרה מלווה את המסורת הנוצרית ברחבי העולם.

חזון פטרוס – רגע ששינה את פני הנצרות

בעת שהותו בבית שמעון הבורסקאי, חלם פטרוס חלום שבו נראו חיות טהורות וטמאות יחדיו. קול שמימי קרא לו לאכול מהן, אך פטרוס סירב בשל האיסורים ההלכתיים. אז נאמר לו:
“לאשר טיהר אלוהים, אתה אל תקרא טמא”.

פטרוס הבין כי מדובר במסר אלוהי המורה לו להרחיב את הבשורה הנוצרית גם אל הגויים. בעקבות חזון זה קיבל פטרוס את בקשתו של קורנליוס, שר הצבא הרומי בקיסריה, והמיר את דתו — מהלך שנחשב לאחד מרגעי המפתח בהפיכתה של הנצרות מדת יהודית-מקומית לדת עולמית.

המבנה והמורשת לאורך הדורות

המבנה נמצא בבעלות משפחת זכריאן הארמנית מזה דורות רבים, ואינו פתוח למבקרים. בתקופת השלטון הבריטי הוקם על גגו מגדלור ששימש את האוניות שנכנסו לנמל יפו, עדות לחשיבותו האסטרטגית של המיקום.

בסמוך למגדלור ניצב מסגד קטן בשם ג’אמע אל־בודרוס (מסגד פטרוס), שנבנה בשנת 1730, ולצידו מגדל שמירה שנועד להגן על העיר מכיוון הים. שילוב זה של בית מקודש לנצרות, מגדלור ימי ומסגד מוסלמי יוצר קומפוזיציה יפואית ייחודית המשקפת את הרב־תרבותיות של העיר לאורך הדורות.