מתחם “אסראיה אל־עתיקה” הוא אחד המבנים ההיסטוריים המרשימים ביותר ביפו, והוא משמר בתוכו שכבות רבות של סיפורי שלטון, מסחר ותרבות. המבנה הגדול, המורכב ממספר אגפים וחצרות פנימיות, הוקם על גבי שרידיו של מבנה צלבני קדום, ונבנה מחדש במאה ה־18 כדי לשמש מושב רשמי למושל העות’מאני של יפו.

כמרכז שלטוני חשוב, שימש המבנה גם בית דואר, בית מעצר ומוקד ניהולי של העיר, עד להקמתו של בית הממשל החדש בכיכר השעון בראשית המאה ה־20. הביטוי “אסראיה” (السرايا) מציין בערבית מבנה ממשל מפואר, והכינוי “אל־עתיקה” מעיד על קדמותו ומעמדו ההיסטורי.

מפעל לסבון – הצלחתה של משפחת דמיאני

בשנת 1733 רכשה משפחת דמיאני, אחת המשפחות הנוצריות הוותיקות והידועות ביפו, חלק מן המבנה והסבה אותו לבית חרושת לסבון. מפעל הסבון פעל בהצלחה רבה במשך דורות, ונחשב לאחד המפעלים הידועים בעיר בזכות איכות מוצריו והיקף הייצור המרשים שלו. ייצור הסבון, שהיה ענף מרכזי בכלכלת האזור, הפך את המתחם לאבן שואבת של מסחר ועבודה.

מהממשל למוזיאון ולתיאטרון

עם נטישת המבנה במהלך מלחמת העצמאות, ניצב המתחם במשך זמן מה ריק, אך עד מהרה קיבל תפקיד תרבותי חדש: במקום הוקם מוזיאון יפו לעתיקות, שהציג אוספים ארכיאולוגיים מהאזור וסיפר את ההיסטוריה רבת־השנים של העיר.

בחלק נוסף של המבנה פועל עד היום התיאטרון הערבי־עברי, המשמש בית לעשייה תרבותית ענפה ומפגש בין קהלים ותרבויות.